ברטנורא על משנה נדרים ד:ו

1המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו. גזירה שמא ישאל ממנו, והוא אסר הנאת אותו פלוני עליו. וכן לא ילונו, גזירה שמא ילוה ממנו:

2ולא ימכור לו. בפחות משויו, גזירה שמא יקח ממנו נמי בפחות משויו ונמצא נהנה:

3אם היה דרכו לחרוש הוא אסור. דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל, אבל אחרים יחרשו:

4ואם אין דרכו לחרוש. דעתו היה שלא יחרשו בה לא הוא ולא אחרים: