ברטנורא על משנה נדרים ה:ד

1הריני עליך חרם. הנאתי תהיה אסורה עליך בחרם שלא תוכל ליהנות ממני:

2המודר אסור. אע״פ שלא ענה אמן. שאדם יכול לאסור על חבירו שלא יהנה ממנו:

3הרי את עלי חרם. שאסר על עצמו כל הנאה שתבוא לו מחברו, הנודר אסור:

4בדבר של עולי בבל. כגון בור של עולי רגלים שהיו עולים מבבל לארץ ישראל לרגל, והיה אותו הבור באמצע הדרך וידן של כל ישראל שוה בו, והוי כהפקר, ולא כדבר שהוא של שותפים: