ברטנורא על משנה נגעים יג:א

1עשרה בתים. הכהה בראשון. בסוף שבוע ראשון כהה, או הלך הנגע לגמרי. הרי שני בתים, דכשנים הן חשובים:

2קולפו. קולף מקום הנגע בלבד, והבית טהור:

3הכהה. בסוף שבוע שני, וההולך לגמרי. שנים אחרים, הרי ארבעה:

4הפושה בשבוע ראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. ואם חזר, נותץ. הרי חמשה:

5לא חזר טעון צפרים. הרי ששה:

6עמד בעיניו בשבוע ראשון ופשה בשני, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. חזר, נותץ. הרי שבעה:

7לא חזר טעון צפרים. הרי שמונה:

8עמד בעיניו בשבוע ראשון ובשבוע שני, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. שדין העומד בעיניו בשבוע שני כדין הפושה. חזר, נותץ. הרי תשעה:

9לא חזר טעון צפרים. הרי עשרה:

10אם עד שלא טיהרו בצפרים נראה בו נגע. הרי הוא כחוזר, וטעון נתיצה. אבל משטיהרו, הוי ליה כנגע חדש ומסגירו: