ברטנורא על משנה נגעים יג:ג

1נותן את הקורות לעלייה. וסומכן בעמודין ואינו נותצן עם הבית, דכתיב את אבניו ואת עציו ואת [כל] עפר הבית, ולא אבנים ועצים ועפר של עלייה:

2נתצין עמו. דדרשינן את אבניו ואת עציו ואת עפר הבית, כל אבנים שנבנו עמו וכל עצים שנבנו עמו וכל עפר שנבנה עמו. וכיון דאין עלייה על גביו, הרי כולם נבנו עמו:

3מלבנים. כמין לבנים מרובעות ששוטחים על הגגות. ויש מפרשים, כעין מזוזות שעושים בחלונות מבחוץ לנוי, ואין מחוברים בטיט בחלון:

4שריגות. כמין סבכה שעושים בחלון שמסתכלים משם לרה״ר:

5מלבן. עץ ארוך שעל הקיר העשוי להושיב עליו ראשי הקורות שלא ירקבו מלחלוחית החומה:

6בכזית. משום דצרעת אתקש למת, דכתיב (במדבר י״ב:י״ב) אל נא תהי כמת:

7במשהו. כאברים של מת, דתנן באהלות, האברים אין להם שיעור. ואין הלכה כר׳ אלעזר: