ברטנורא על משנה נגעים יג:ט

1וכליו על כתפו. מקופלים ומונחים על כתיפו דרך משאוי:

2וטבעותיו בידיו. מונחים על פס ידו שלא כדרך מלבוש:

3הוא והן טמאין מיד. דקרינן נמי בכלים והבא אל הבית יטמא:

4היה לבוש בכליו. דהשתא אין כליו טמאים אלא מחמת דידיה:

5והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס. דכתיב והאוכל בבית יכבס את בגדיו והשוכב בבית יכבס את בגדיו, ותניא, אין לי אלא אוכל ושוכב, לא אוכל ולא שוכב מנין, תלמוד לומר יכבס בגדיו, ריבה. א״כ למה נאמר אוכל ושוכב, ליתן שיעור לבא אל הבית שאין טעון כיבוס בגדים עד שישהה כדי שיעור אכילה כשהוא שוכב, כלומר כשהוא מיסב. וכמה שיעור אכילה, כדי אכילת פרס, שהוא חצי ככר של עירוב, לדברי רש״י הם ארבע ביצים, ולדברי רמב״ם שלש ביצים:

6מיסב ואוכל בלפתן. ששיעורו מועט משאלו [היה] אוכלן בלא לפתן, שמתוך טעם של לפתן ממהר לאכול: