ברטנורא על משנה נגעים יד:י

1נטל מלוג השמן. שהעלה את הלוג עם האשם במקום שחיטתו בצפון והיה מזומן שם:

2לתור כפו של חברו. משום דכתיב ויצק על כף הכהן, משמע שהכהן העושה את ההזאות היה יוצק על כף כהן אחר:

3כנגד בית קדשי הקדשים. משום שנאמר שבע פעמים לפני ה׳. ולא שהיה מכניס את השמן בהיכל להזות כנגד הפרוכת, אלא בעזרה היה עומד והיה הופך פניו לצד בית קודש הקדשים ומזה על קרקע העזרה:

4על כל הזאה טבילה. על כל פעם שמזה טובל אצבעו בשמן, ולא שיטבול אצבעו פעם אחת ויזה מאותה טבילה שתים ושלש הזאות. דשבע פעמים, אטבילת אצבעו נמי קאי:

5בין שנתן בין שלא נתן כיפר. וטהר גברא:

6ומעלין עליו כאילו לא כיפר. קמי שמיא, שלא עשה מצוה מן המובחר. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי:

7חסר הלוג. שמן של מצורע:

8עד שלא יצק. לכפו השמאלית, ימלאנה. ולא אמרינן דקבעה ליה הלוג שהוא כלי שרת, אלא יציקה קבעה:

9עד שלא נתן. שבע מתנות. דסבר ר׳ שמעון מתן שבע קבע, ולא יציקה. ואין הלכה כרבי שמעון: