ברטנורא על משנה נגעים ט:א

1השחין והמכוה מיטמאין בשבוע אחד. אם נולד במקומן בהרת, מסגירן שבוע אחד, ולסוף שבוע אם יש בו שער לבן או פשיון, מחליטו. ואם לאו, פוטרו. אבל במחיה אין מיטמאין, דמחית בשר חי בעינן, ואין זה בשר חי, כיון דמקומו שחין ומכוה:

2בגפת. פסולת של זיתים, והוא חם מחמת עצמו. וכן חמי טבריא מחמת מקורן הן חמים ולא מחמת האור:

3כל שאינו מחמת האש זהו שחין. לאתויי אבר מעיקרו:

4רמץ. אפר כירה, וחם מחמת האור:

5כל שהוא מחמת האש. לאתויי חמי האור: