ברטנורא על משנה נדה י:ח
ברטנורא על משנה נדה · Bartenura on Mishnah Niddah 10:8
Open in the reader →1הרואה יום אחד עשר. שהוא סוף ימי זיבה, ואין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה. שאם ראתה יום שנים עשר ושלשה עשר, אינה זבה גדולה בשביל כן, לפי שהן תחילת ימי נדה ואינן מצטרפין עם ימי זיבה:
2בית שמאי אומרים מטמאין משכב ומושב. ואפילו הבועל מטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין, מפני שהוא כבא על שומרת יום כנגד יום, דסברי בית שמאי יום אחד עשר בעי שימור. ובית הלל פוטרים מן הקרבן, דסברי, יום אחד עשר הואיל ואין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה, לא בעי שימור. מיהו לענין טומאה מודו דבועלה מטמא מדרבנן, גזירה יום אחד עשר אטו תוך אחד עשר, דמטמאה בועלה מדאורייתא, אבל לענין קרבן, להביא חולין לעזרה, לא:
3טבלה ביום שלאחריו. דעבדה שימור קצת. ושמור מעליא הוא, אלא שתוך אחד עשר יום אסור לעשות כן, שלא תבוא לידי ספק, שמא תראה לאחר תשמיש ומצטרפין הימים לזיבה:
4מטמאין משכב ומושב. מדרבנן מטמא אפילו בועלה משכב ומושב. גזירה אטו תוך אחד עשר:
5ופטורין מן הקרבן. דהא עבדה שימור. ואע״פ שחזרה וראתה, אין מצטרפין לזיבה, שהרי תחילת נדה היא:
6גרגרן. ממהר לחטוא. שמא ירגיל בכך תוך אחד עשר. אבל לענין טומאה, טהור:
7וחייבין בקרבן. אפילו לא תראה למחר, דהא בעיא שימור, וזאת לא שמרה כלל, ונמצא שבעל זבה קטנה:
8טבלה יום שלאחריו. דעבדה קצת שימור, ושימשה:
9הרי זו תרבות רעה. שמא תראה אחרי כן ותצטרף לשלפניו ואין טבילתה טבילה:
10ומגען. לענין טומאה וטהרה:
11ובעילתן. לענין קרבן:
12תלויין. שאם תראה, מגען מגע זבה וחייבין קרבן בבעילתן. ואם לא תראה, מגען טהור ופטורים מן הקרבן על בעילתן: