ברטנורא על משנה נדה ה:ה

1שבא על יבמתו קנאה. וזכה בנכסיו אחיו. ואע״פ שאין קנין לקטן, שאני הכא דמן שמיא אקנויה נהליה:

2ואינו נותן גט עד שיגדיל. אם בא לגרשה. דקידושי אחיו קדושין גמורים, וגירושין של זה אינן גירושין גמורין. ודוקא כשבא עליה לאחר שהגדיל, די לה בגט. אבל אם לא בא עליה לאחר שהגדיל, צריכה גט וחליצה:

3ומטמא בנדה. אם בא עליה בנדתה. דביאתו ביאה לכל דבר:

4ופוסל. כגון נכרי ועבד או חלל בן תשע שנים שבא על הכהנת, פסלה מתרומת אביה:

5ואינו מאכיל. אם הוא כהן ונשא ישראלית, אינו מאכילה בתרומה, לפי שאין קנינו קנין גמור. ואפילו הוא יבם דקנייה בהך ביאה כדאמרן, אפילו הכי אינו מאכילה בתרומה:

6ופוסל את הבהמה. אם רבעה על פי עד אחד:

7ונסקלת על ידו. אם יש שני עדים: