ברטנורא על משנה נדה ט:ו

1שבעה סממנין מעבירין על הכתם. שאין הדם בטל עד שיעביר כולן עליו:

2רוק תפל ומי גריסין. מפרש לקמן במתניתין:

3נתר. אלו״ם בלע״ז. ומין קרקע הוא ומזהיר. ובערבי קורין לו שי״ב:

4בורית. מין צמח הוא שמנקה ומטהר:

5קמוניא. עשב שמיבשים אותו וטוחנים אותו ומנקין בעפרו את הידיס להעביר את הזוהמא. ובלשון גמרא קרוי שלוף דוץ:

6אשלג. לא אתפרש לי:

7הטבילו. לבגד שיש בו כתם קודם שהעביר עליו הסממנים הללו:

8הרי זה צבע. דאי הוה דם הוה עבר:

9שדיהה. נשתנה מאדמומיתו: