ברטנורא על משנה אהלות טו:ט

1הנוגע בה. כל זמן שהיא גולל:

2טמא טומאת שבעה. דכתיב (במדבר י״ט:ט״ז) וכל אשר יגע על פני השדה, לרבות גולל ודופק:

3והחבית והמשקין טהורים. דכלי חרס המוקף צמיד פתיל טהור מליטמא באוהל המת, שנאמר (שם) וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא, הא יש צמיד פתיל עליו טהור, ובכלי חרס הכתוב מדבר שאינו מקבל טומאה מגבו:

4רבי מאיר אומר וכו׳ ואין הלכה כרבי מאיר, אלא אע״פ שאין לך דבר שיש בו רוח חיים ומטמא, חוץ מאדם, מכל מקום מטמאים הן משום גולל כל זמן שהן גולל לקבר: