ברטנורא על משנה אהלות טז:ב

1כוש. פלך שהנשים טוות בו. ואע״ג דפשוטי כלי עץ הוא מקבל טומאה, משום צנורת של מתכת הקבועה בו:

2אע״פ שאינן מכוונין. שאין שני חצאי זיתים מכוונים זה כנגד זה:

3טמא. הכוש. דמביא הטומאה על עצמו בכל שהוא:

4הקדר. מוכר הקדירות:

5והסל. המוט שנושא בו את הקדירות. ובמסכת כלים קורהו איסל, דתנן התם [פרק י״ז משנה ט״ז] האיסל שיש בו בית קיבול מעות:

6ואם יש בסל פותח טפח. מביא טומאה על הקדירות שתחתיו לצד השני שתלויות בו:

7התלוליות. לשון תל:

8הקרובות בין לעיר. הסמוכה לבית הקברות:

9בין לדרך. הסמוך לבית הקברות:

10אחד חדשות ואחד ישנות טמאות. מפני שהנשים קוברות שם נפליהן, דעד חמשים אמה אזלא אשה לחודה וקוברת שם הנפל שלה. אבל רחוקות לא אזלא לחודה לקבור בתל, והואיל וצריכה לאיש שילך עמה, הולכת לבית הקברות ואינה קוברת בתל. והא דמטמאינן בישנות ואפילו רחוקות, דחיישינן שמא קרובות היו מתחלתן וחרבה העיר ונשתכח הדבר:

11ר׳ יהודה אומר כו׳ והלכה כר׳ יהודה: