ברטנורא על משנה אהלות ז:א

1הטומאה. שעל גבה. שעל גבי הכותל:

2טמאות. שהכותל משמש להן וראשי קורות העליה תחובות בכותל והכותל גבוה והוי מחיצה לכל העליות שזו למעלה מזו. ודוקא כשמקום הטומאה טפח על טפח, דנחשב כל הכותל כקבר סתום ומביא את הטומאה לכל העליות, אבל אין שם טפח על טפח, בוקעת כנגדה, והצדדים טהורים. ואין הכותל נידון מחצה על מחצה כיון דאפילו סדק ליכא לצד העליות:

3עליה אחת בנויה על גבי שני בתים. [שכותל זה מפסיק בין שני הבתים] ועליה בנויה על גבי שניהם:

4היא טמאה. עליה הראשונה, שהכותל ההוא מגיע עד המעזיבה והטומאה בוקעת בה:

5וכל העליות שעל גבה טהורות. דמעזיבה שעליה חוצצת:

6כותל השונית. כותל הבנוי במקום שהים מגיע שם בעת שהולך וסוער:

7טומאה בוקעת ועולה. אם יש טומאה תחתיו אין הכותל ההוא מטמא כל סביביו, לפי שאין שם חלל טפח:

8נפש אטומה. ציון שבונים על הקבר, והוא אטום שבנוי על הטומאה עצמה ואין המת קבור בארון כדי שיהיה בו חלל טפח:

9כקבר סתום. דמטמא כל סביביו במגע:

10סמך לה סוכות. אנפש אטומה דלעיל קאי, דאמרינן הנוגע בה מן הצדדים טהור, ואם עשה לציון זה האטום סוכות כעין משקוף, הסוכה הזו טמאה, לפי שהיא דומה לאוהל המת:

11ור׳ יהודה מטהר. כיון שהיא מן הצדדים. ואין הלכה כר׳ יהודה: