ברטנורא על משנה אהלות ח:א

1יש מביאין את הטומאה. שאם האהילו על הטומאה ואדם וכלים מביאין את הטומאה על האדם והכלים, ואע״פ שלא נגעו בטומאה:

2וחוצצים. אם הטומאה תחתיהן מצילין אדם וכלים שעל גבן, לפי שהן חוצצים בפני הטומאה. וכן אם טומאה על גבן מבחוץ, מצילין כלים שתחתיהן:

3שידה. תיבה גדולה של עץ כמין ארון:

4תיבה. קטנה כעין שולחנים:

5מגדל. של עץ עשוי לאוצר:

6כוורת הקש. קופות גדולות עשויות מקש או מערבה או כפות תמרים:

7כוורת הקנים. כמין סלים עשויין מקנים:

8ובור ספינה אלכסנדרית. הספינות הגדולות שמפליגים בהם בים הגדול, עושין בתוכן כלי גדול של עץ כמין בור שמשימים בו המים המתוקין הראויין לשתיה:

9והן מחזיקים ארבעים סאה בלח. דכיון שהן גדולים במדה זו שוב אינן מקבלים טומאה, וחוצצים בפני הטומאה:

10סקורטיא. עור שלובשים העבדנים בשעת מלאכתן:

11קטבליא. עור שמציעין למטה ושוכבין עליו, וקורין לו בערבי נט״ע:

12שהן עשויין אהלים. נטויין כעין אוהל. ואע״ג דיריעה וסקורטיא וקטבליא וסדין ומפץ ומחצלת כלים נינהו ומקבלי טומאה, מכל מקום כשהן נטויין כאהלים חוצצים בפני טומאה, דאוהל אע״ג דמקבל טומאה חוצץ בפני הטומאה:

13ועדר בהמות. כשהן עומדות ולא מהלכות וראשו של זה בין רגליו של זה:

14ומכונות חיה ועוף. קיני חיה ועוף. לשון מכון לשבתך (שמות ט״ו):

15והעוף ששכן. שהיה קשור על הכותל או על האילן:

16והעושה מקום לבינה בשבלים. שמחפה לשבלים מקום דומה לבית:

17האירוס והקיסום ודלעת יונית וירקת חמורים. כל אלו מיני ירקות שעלים שלהן רחבים:

18חוץ מן העיגול של דבילה. לפי שתחת צל עיגול של דבילה היו רגילים לישב יותר משאר אוכלים. והכי תניא בתוספתא. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי: