ברטנורא על משנה אהלות ט:ג

1בזמן שהיא כלי. שלא נפחתה ולא נתבטלה מתורת כלי:

2מחולחלת. שהדפנות נקובות בפותח טפח. שרגילים לעשות נקבים בדפנות הכוורת כדי שיכנסו הדבורים ויצאו, ופעמים שהנקבים פקוקים בקש אלא דהפקק לא מיהדק:

3היתה פחותה. שנפחתה ונתבטלה מתורת כלי:

4ופקוקה בקש. במקום הפחיתה. ודפנותיה שלימות שאינה מחולחלת:

5או אפוצה. או אפילו אין דפנותיה שלימות אלא שאפוצה. כלומר סתומה במקום שהיא מחולחלת ואין בה חלחול טפח:

6כנגדו עד התהום טמא. וכל השאר טהור. דכיון דלאו כלי הוא חשוב כאוהל להציל תוכה ועל גבה:

7על גבה. אם כזית מן המת נתון על גבה:

8כנגדו עד הרקיע טמא. וכל השאר טהור, דמצלת תוכה ותחתיה. כיון דלאו כלי היא:

9בבית. אם כזית מן המת בבית:

10אין טמא אלא הבית. וכל השאר טהור, דפיה לחוץ:

11בתוכה. אם כזית מן המת בבית:

12אין טמא אלא תוכה. וכל השאר טהור. דאין טומאה נכנסת לבית כיון דאינה מחולחלת ופיה לחוץ. ומצלת נמי על מה שתחתיה ועל גבה, כיון דלאו כלי היא: