ברטנורא על משנה עוקצים א:ג

1מיטמאים ומטמאים ולא מצטרפים. לפי שהן ידות בלבד, ואינן משמרין את האוכל:

2ויד הפרכיל. כשהענבים כרותים עם הזמורה, נקראים פרכיל. לשון פרכילי ענבים:

3טפח מכאן וטפח מכאן. הזמורה שנקצצה והאשכולות תלויין בה, טפח מן הזמורה מימין לאשכול וטפח משמאל, חשוב יד, טפי לא:

4יד האשכול. עוקץ האשכול שתלוי בזמורה, הוא יד האשכול:

5כל שהוא. אפילו ארוך הרבה:

6זנב האשכול. סופו של אשכול:

7שריקנו. שהושרו ממנו גרעיני הענבים, אף הוא יד לענבים שבראשו, שאוחזים אותו בזנבו. ואף הוא שיעורו בכל שהוא, ואפילו ארוך הרבה:

8והמכבד של תמרה. מכבדות של תמרים, בהן תמרים, שיעור אורך היד שלהן להביא את הטומאה, ארבעה טפחים, אבל טפי לא:

9ומלעין של שבולין. זקן העליון של שבולת שיצא בראשו כמין שער של זקן: