ברטנורא על משנה פרה י:ג

1קלל של חטאת. כלי חרס שיש בו אפר הפרה. תרגום וכדה על שכמה (בראשית כ״ד:ט״ו), וקולתה על כתפה:

2שנגע בשרץ טהור. דאין כלי חרס מיטמא מגבו:

3נתנו על גביו. שנתן הקלל על גבי השרץ:

4וחכמים מטמאין. משום דמונח במקום טמא, והתורה אמרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור. ורבי אליעזר סבר הואיל והכלי שהאפר בתוכו טהור הוא, שפיר קרינן ביה במקום טהור. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

5ר׳ יוסי מטהר. במונח על גבי אוכלים ומשקים וכתבי הקודש, כיון דמקומו טהור מאב הטומאה:

6וחכמים מטמאים. דטהור מכל טומאה בעינן. וכתבי הקודש רבנן גזרו בהו שיהיו מטמאין את הידים. והלכה כחכמים: