ברטנורא על משנה פרה ו:ב

1היה קידוש צף על פני המים. שנתן על המים אפר הרבה. ולאפר עצמו קרי קידוש:

2נוטל. מאותו אפר:

3ומקדש. בו מים אחרים, ואפילו באותו שנגע במים מקדש וחוזר ומקדש כמה פעמים, אלא שמנגבו:

4זלף את המים. הזה מן המים המקודשים על האדם ועל הכלים עד שכלו כל המים, והאפר נשאר בשולי הכלי:

5וחכמים אומרים וכו׳ והלכה כחכמים בתרוייהו: