ברטנורא על משנה פסחים ו:ו

1לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו׳ דהא פסח כשר הוא, דאמרינן פרק תמיד נשחט דהשוחט לפסולים ולכשרים לא פסל:

2שחטו ונמצא בעל מום חייב. דשוגג הוא ולא אנוס שהיה לו [לבקרו]:

3שמשכו בעלים את ידם. ממנו קודם שחיטה ונמנו על אחר:

4או שמתו או שנטמאו. דעכשיו לא נתנה שבת לדחות אצלם:

5פטור. שאנוס הוא, דלא היה יודע שכך הוא ולא היה לו לבדוק על כך: