ברטנורא על משנה ראש השנה ב:ז

1ראש בית דין אומר מקודש. דכתיב (ויקרא כ״ו) וידבר משה את מועדי ה׳, מכאן שראש ב״ד אומר מקודש:

2וכל העם עונין אחריו. דכתיב (שם) מועדי ה׳ אשר תקראו אותם, קרי ביה אתם, דחסר כתיב בלא וי״ו:

3מקודש מקודש. תרי זימני. דכתיב (שם). מקראי קודש, שני מקראות:

4שנראה בזמנו. בליל שלשים:

5אם לא נראה בזמנו. וקובעין ר״ח ליל אחד ושלשים.

6אין מקדשין אותו. שקדוש החודש אינה חובה, דאמר קרא (ויקרא כ״ה:י׳) וקדשתם את שנת החמשים שנה, שנים אתה מקדש, שחובה על ב״ד לומר מקודשת השנה בשנת היובל, ואין אתה מקדש חדשים, שאין חובה על ב״ד לומר החודש מקודש. וכשנראה בזמנו מקדשים אותו מפני שצריך חיזוק. והלכה כר״א ברבי צדוק: