ברטנורא על משנה סנהדרין י:ד

1יצאו אנשים בני בליעל. בנים שאינם עולים בתחיית המתים, ונדחין כמדיחין:

2עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר. דכתיב וידיחו את יושבי עירם, ולא יושבי עיר אחרת:

3ומאותו השבט. דכתיב מקרבך, מקרב השבט עצמו:

4ועד שיודח רובה. של עיר. דכתיב יושבי עירם, דמשמע ישובה של עיר דהיינו רובה:

5הרי אלו כיחידים. שעבדו עבודה זרה. וידונו בסקילה וממונן פלט:

6וצריכים. אנשי עיר הנדחת:

7שני עדים והתראה לכל אחד ואחד. שהיו מרבים להם בתי דינין, וכל מי שנמצא שעבד עבודה זרה בעדים והתראה מפרישים אותן עד שיראו אם הם רובה של עיר מביאין אותן לבית דין הגדול וגומרין דינן שם והורגים אותם בסייף וממונן אבד. ואם לא נמצאו רובה של עיר, דנין אותן בסקילה וממונן פלט: