ברטנורא על משנה סנהדרין ד:ה

1מאיימין על העדים. שלא יעידו שקר:

2מאומד. שהדעת נוטה שהוא כן:

3דיני ממונות. אם העיד לחייב לזה ממון שלא כדין, מחזירו לו ומתכפר:

4לפיכך נברא יחידי. להראותך שמאדם אחד נתישב מלואו של עולם:

5רשויות הרבה. אלהות הרבה יש וכל אחד ברא את שלו:

6מה לנו ולצרה הזאת. להכניס ראשנו בדאגה זו ואפילו על האמת:

7והלא כבר נאמר והוא עד. וחייבין אתם להגיד מה שראיתם:

8ושמא תאמרו מה לנו לחוב. להיות מחוייבים בדמו של זה, נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:

9הרי הוא אומר ובאבוד רשעים רנה. ואם רשע הוא אין כאן עון כלל: