ברטנורא על משנה סנהדרין ו:ו

1נתעכל הבשר. כבר נתכפר לו במיתתו ובבזיונו:

2מלקטין את העצמות. וקוברים אותן בקברות אבותן:

3ולא היו מתאבלים. כדי שיהא בזיונן כפרה להם. ואית דאמרי, לפי שהאבלות חלה משיסתם הגולל, ובאותה שעה אין מתאבלים עליהם שלא נגמרה כפרתן עד שיתעכל הבשר, והואיל ואדחי האבלות אדחי: