ברטנורא על משנה שבת יח:ג

1אין מילדין. אין מושכין הולד מן הרחם ביו״ט, דאיכא טרחא יתירא:

2אבל מסעדין. אוחז את הולד שלא יפול לארץ:

3חכמה. מילדת בקיאה:

4ממקום למקום. ואין חוששין לאיסור תחומים:

5ומחללין עליה את השבת. משעה שהיא יושבת על המשבר ומתחיל הדם להיות שותת עד כל ג׳ ימים אחר שילדה, בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין. מג׳ ועד ז׳, אמרה צריכה אני מחללין, לא אמרה צריכה אני אין מחללין. מז׳ ועד ל׳ אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין, אבל עושים צרכיה על ידי נכרי מפני שהיא כחולה שאין בו סכנה, ודבר שאין בו סכנה עושין צרכיו על ידי נכרי:

6וקושרים הטבור. של ולד שהוא ארוך, ואם לא יקשרוהו ויכרכוהו יצאו מעיו. אבל אין כורתין אותו בשבת לדברי ת״ק:

7ר׳ יוסי אומר אף חותכין. והלכה כר״י שחותכין אותו ומנקים אותו ונותנין עליו אבק הדס וכיוצא בו:

8וכל צרכי מילה עושין בשבת. ולקמן באידך פירקא מפרש לצרכי מילה מאי ניהו: