ברטנורא על משנה שביעית ד:ה

1לא יחפה. הבקוע בעפר, שהרי הוא מיתקן בכך שהעפר נעשה טיט ומשביח האילן:

2באבנים ובקש. דהוי כמושיב שומר שלא ייבש:

3בתולת שקמה. שלא נקצצה מעולם:

4מפני שהיא עבודה. שהיא משובחת בכך:

5כדרכה אסור. שהיא מתגדלת ומתעבה בכך והוי כעין זומר לגפנים:

6אלא מגביה עשרה. שאין דרך לעולם לכרתה אלא למטה מעשרה:

7או גומם מעל הארץ. שאין דרך לכרות אותה כך. והלכה כר׳ יהודה: