ברטנורא על משנה שבועות א:ב

1שיש בה ידיעה בתחלה. אידיעות הטומאה קאי. ואיידי דזוטרי מילייהו מפרש להו ברישא והדר מפרש שבועות דנפישי מילייהו. ויציאות ומראות, כל חדא וחדא מיפרשא במסכת דידיה, להכי לא פרשינהו בהאי מסכתא. ולא תנינהו הכא אלא משום דדמו להדדי בשתים שהן ארבע:

2ידיעה בתחלה. שידע שנטמא:

3וידיעה בסוף. משאכל את הקודש בהעלם או נכנס למקדש בהעלם ויצא, נודע לו שבטומאה אכל או בטומאה נכנס:

4והעלם בינתיים. בשאכל את הקודש נעלמה ממנו טומאה או קודש, או נכנס למקדש ונעלמה ממנו טומאה או מקדש:

5הרי זה בעולה ויורד. עולה לעשיר, ויורד לעני. עשיר מביא חטאת בהמה, ועני חטאת העוף, ודל שבדלים עשירית האיפה, והיא מנחת חוטא האמורה בכל מקום:

6שעיר הנעשה בפנים. שעיר של יום הכפורים שמביא מדמו לפנים:

7תולה. להגין עליו מן היסורין:

8עד שיודע לו. שאכל קודש בטומאה ויביא קרבן עולה ויורד: