ברטנורא על משנה שבועות ד:ז

1שאני כהן. פטורין, שאין העדים חייבין אלא כשכפרו בדבר שיש בו תביעות ממון:

2שאנס איש פלוני או פיתה בתו של פלוני. ובתו דקתני, אאיש פלוני כהן דלעיל קאי, [דתנא לעיל מיניה שאיש פלוני כהן או לוי ואינו בן גרושה, ועליה קאי] או שהשביען שאנס איש פלוני את בתו של אותו פלוני דאיירי ביה עד השתא. פטורים, דבעינן שישמעו מפי התובע. ובגמרא מוקי לה בבא בהרשאה. ואי תביעת ממון אחר הוי, היו חייבים. ואשמועינן דאין נחשב המורשה בעל דין בזה כשאר ממון, דכיון דממון שהוא שואל לא מטא לידיה מעולם, לא מצי למכתב הרשאה עליה:

3ושחבל בי בני. חבלה היא חבורה. פטורין, שאם העידוהו היה מתחייב מיתה ולא ממון:

4ושחבל בי חברי ושהדליק את גדישי בשבת. דתרוייהו חיוב מיתה נינהו ופטורים מן הממון: