ברטנורא על משנה סוטה ה:ב

1בו ביום דרש. כל היכי דתנינן בו ביום, ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיאות שנתרבו התלמידים, שנתנו רשות לכל ליכנס. ומשום דהך דרשה דנטמאה ונטמאה נמי בו ביום נדרשה, נקטינהו לכל הנך הכא:

2כלי חרס. הוא ראשון, שנטמא מן השרץ שהוא אב. והאוכל שבתובו שני שטמאו הכלי:

3אינו אומר טמא. כל אשר בתובו טמא. אלא יטמא, למדרש ביה נמי יטמא, שמטמא את אחרים:

4למד על ככר שני. להכי נקט ככר, לפי שהוא מצוי בתנור:

5שמטמא את השלישי. ואפילו בחולין. דקרא סתמא כתיב:

6דור אחר. מן העתידים לבא. שיטהר את השלישי, ואף בתרומה, שאין לו מקרא מן התורה:

7והרי עקיבא תלמידד מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא. אף בחולין. ואין הלכה כר״ע, דאין שני עושה שלישי בחולין, אלא בתרומה: