ברטנורא על משנה סוטה ו:ב

1אני ראיתיה שנטמאת. באותה סתירה, שהיא ע״פ עדים לר׳ יהושע, או ע״פ עוף הפורח לר׳ אליעזר:

2לא היתה שותה. דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלים לדבר:

3אף לפסלה מכתובתה. שלא תשתה ולא תטול כתובתה:

4יבמתה. אשת אחי בעלה:

5ובת בעלה. מאשה אחרת:

6הרי אלו נאמנות. לעדות זו, אע״פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה, לפי שהתורה האמינה כל עדות שיש בה. ומיהו לא לפסלה מכתובתה, הואיל ושונאות אותה, אלא שלא תשתה: