ברטנורא על משנה טהרות ט:ט

1נמצא על גבי פרודים. לאחר שתקע יתד באום להפריד האום לכמה חלקים פרודים, ובכל גוש וגוש מאלה החלקים הפרודים מהאום יש זיתים מדובקים:

2והוא נוגע בכביצה. שאם באת לצרף זיתים שהשרץ נוגע בהן יש בהן כביצה:

3טמא. כל הגוש. אע״ג דאין הגוש חיבור משתקע את היתד באום להפרידם, מכל מקום כיון דיש בגוש זה זיתים טמאין כשיעור לטמא אחרים, דהיינו כביצה, נעשה חיבור לטמא כל שאר הזיתים שבו:

4פרודים על גבי פרודים. שיש גושים על גבי גושים והשרץ על הגוש העליון:

5אע״פ שהשרץ נוגע בכביצה. של אותו גוש:

6אין טמא אלא מקום מגעו של שרץ. כלומר אותו גוש בלבד שהשרץ נגע בו. אבל שאר גושים, טהורים:

7נמצא. השרץ:

8בין הכותל לזיתים טהור. ולא חיישינן שמא היה על הזיתים:

9נמצא בגג. המעלה זיתים מן המעטן לגג, ונמצא שרץ אח״כ בזיתים שעל הגג:

10המעטן טהור. כלומר זיתים שבמעטן טהורין, ולא אמרינן עם הזיתים הובא והיה במעטן:

11נמצא במעטן. זיתים שהעלה בגג, טמאין, דמקודם שהעלה הזיתים לגג היה השרץ במעטן:

12נמצא שרוף. ושרץ שרוף לא מטמא, דכתיב [ויקרא י״א] במותם, כעין מותם. וכשנמצא שרוף ע״ג זיתים טהורים, לא חיישינן שמא נגע בהן קודם שנשרף:

13מהוהא. בגד שנתחרך באש ונעשה כמין קורי עכביש, ושוב אינו מקבל טומאה:

14טהורה. ולא אמרינן שמא טמא היה מתחלה קודם שנתחרך:

15כשעת מציאתן. בין להקל בין להחמיר: