ברטנורא על משנה טבול יום א:ג

1מסמר שאחר הככר. בצק הבולט מן הככר של לחם כמין מסמר, ויש שעושין אותו כך לסימן.

2וגרגיר מלח קטן. שנדבק בככר ונאפה עמו.

3והחרחור. שנשרף הלחם פחות מעובי אצבע סביבותיו. חרחור, לשון נחר מפוח מאש (ירמיהו ו׳:כ״ט):

4ר׳ יוסי אומר. כל שהשרוף נאכל עם הככר, הוי חיבור. ואם נגע טבול יום בשרוף כאילו נגע בפת, ואי לא, לא הוי חיבור. ואין הלכה כר׳ יוסי: