ברטנורא על משנה טבול יום ג:ג

1לפס. כמו אלפס, כעין מחבת שעושין בה התבשיל. וביצה זו מתבשלת עם התרומה שנפסלה בטבול יום:

2מן השפה. של אלפס ולפנים. חשוב החוט של ביצה חיבור, ואם נגע שם טבול יום, הכל טמא. אבל החוט היוצא משפת האלפס ולחוץ לא הוי חיבור:

3וכל שנקלף עמו. היינו מה שעולה עם החוט, הוי חיבור ולא יותר. רבי יוסי לקולא. והכי מוכח בתוספתא. ואין הלכה כר׳ יוסי:

4וכן בקטניות. דינם כדין הביצה: