ברטנורא על משנה טבול יום ד:ו

1הכדומין. עץ גדול ערוך ויוצאין ממנו אונקליות אילך ואילך, ותולין באותן אונקליות צלוחיות של מים באויר כדי לצננן. ורמב״ם פירש, כמין זיר של ברזל ואונקליות סביבותיו, ובו מעלין הכלים שנפלו לבור:

2האשקלונים. שנעשים באשקלון:

3המעבר והמזרה והמגוב. כלים עשויין לנקות התבואה מן התבן ולהעביר התבן ממקום למקום. המעבר, יש לו שינים דומה ליד של בני אדם, ובו מעבירין התבן ממקום למקום. והמזרה, בו זורים החטין בגורן, לפיכך נקרא מזרה. ושיניו מרובות משיני המעבר. והמגוב, שיניו מרובות משיני המזרה, ובו בוררים התבואה אחר שזרו אותה במזרה:

4ועל כולם אמר רבי יהושע וכו׳ בתוספתא מוכח דאכל הני מילי דמתניתין קאי ר׳ יהושע, מהאשה שהיא טבולת יום עד כאן. ומשום דר׳ יהושע קאי אכולהו, תנא הכא מילי טובא שאין ענינם לכאן:

5דבר חדש חדשו סופרים. שאין הדעת נותנת שיהיה הדבר כן:

6ואין לי מה להשיב. מפני מה אמרו כן: