ברטנורא על משנה יבמות א:ד

1בית שמאי מתירין. צרת ערוה להתיבם לאחיו. דלית להו הך דרשה דלצרור:

2חלצו. הצרות מן האחין:

3בית שמאי פוסלין. הצרות מן הכהונה, שחליצתן חליצה:

4ובית הלל מכשירין. שחליצתן שלא לצורך היתה, והרי היא כחולצת מן נכרי:

5נתיבמו. לאחין:

6בית שמאי מכשירין. אותן לכהנים אם נתאלמנו מיבמיהם:

7ובית הלל פוסלים. שנבעלו לאסור להם, והנבעלת לאסור לה עשאה זונה וזונה אסורה לכהן:

8לא נמנעו. ואע״פ שבני הצרות שנתיבמו כדברי בית שמאי ממזרים הם לב״ה, שהרי באיסור אשת אח הם עליהם ואשת אח בכרת, ובני חייבי כריתות ממזרים הם, אעפ״כ לא נמנעו ב״ה מלישא נשים מב״ש, לפי שהיו מודיעים להם אותן הבאות מן הצרות ופורשין מהן:

9אלו על גבי אלו. משאילים כליהם אלו לאלו. ובגמרא פריך אהא דתנן בית שמאי מתירין את הצרות לאחים ובית הלל אוסרים, קרי כאן לא תתגודדו, לא תיעשו אגודות אגודות. ומשני, כגון בית דין אחד בעיר אחת פלג מורים בבית שמאי ופלג מורים כבית הלל. אבל שני בתי דינים בעיר אחת, וכ״ש שני בתי דינים בשתי עיירות לית לן בה: