ברטנורא על משנה יבמות יא:ז

1היה אחד ישראל. אחד מן הבעלים ישראל ואחד כהן:

2הוא אונן עליהן. שמא זה אביו וביום מיתתו אסור לאכול בקדשים:

3והם אוננים עליו. וביום מותו אסורים שניהם בקדשים. ומשכחת לה דרואה במיתת שניהן וכהן כשר הוא דהא אינו מיטמא להן, כגון שנתקדשה קדושי טעות על תנאי ולא נתקיים דנפקא מיניה בלא גיטא ונישאת תוך שלשה ובכהאי גוונא משכחת לה דרואה במיתת שניהם וכהן כשר, הוא לפיכך אינו מיטמא להן:

4הוא לא יורש אותן. דיורשין מדחין אותו אלו אצל אלו:

5והן יורשין אותו. דמי מעכב על ידן, וחולקים הממון בין שניהן:

6ועולה במשמרו. לעבוד, ואין בני משמר מעכבין עליו. אבל אינו חולק, דכל בני משמר דחו ליה גבי חבריה: