ברטנורא על משנה יבמות ד:ט

1שומרת יבם. ממתנת ליבם:

2שקידש. אחד מן האחים את אחותה אחר שנפלה זו לפניהן והוזקקה לכולן:

3המתן. מלכנוס, דקא פגעת באחות זקוקה:

4עד שיעשה אחיך מעשה. שיכנוס אחיך את היבמה או יחלוץ לה ויעקור את זיקתה מעליך:

5מתה היבמה יכנוס את אשתו. דאפילו כנסה ומתה מותר באחותה:

6מת היבם. ולא נותר אח אלא זה שקידש את אחותה:

7מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. אבל יבומי לא, משום דאחות גרושתו היא. ובגמרא פסיק הלכה כרבי יהודה בן בתירא: