ברטנורא על משנה יומא א:ב

1הוא זורק את הדם. של תמידים, כדי שיהא רגיל בעבודה:

2ומטיב את הנרות. מדשנן מן האפר של הפתילות שכבו:

3ושאר כל הימים. אם ירצה להקריב כל קרבן שירצה מקריב ואין אנשי המשמר יכולין לעכב על ידו:

4מקריב חלק בראש. ראש הוא להקריב כל חלק שיבחר:

5ונוטל חלק בראש. בחלוקת הקדשים נוטל מנה יפה שיבחר לו. והני מילי בקדשי מזבח, אבל בקדשי גבול אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט חולקים בשוה: