ברטנורא על משנה יומא א:ח

1תורמין את המזבח. תרומת הדשן, שהוא חותה מן הדשן במחתה בין רב בין מעט ונותנו במזרחו של כבש ונבלע שם במקומו, והיא היתה תחלת העבודה בשחרית:

2או סמוך לו. סמוך לקריאת הגבר או מלפניה או מלאחריה:

3ביום הכפורים. תורם מחצות. משום חולשא דכהן גדול שעליו לבדו מוטל הכל צריך להשכים יותר:

4וברגלים. דנפישי ישראל ונפישי קרבנות ורב הדשן במקום המערכה וצריך להעלות הדשן מן המערכה למקום שבאמצע המזבח ששמו תפוח שלשם גל גדול של דשן צבור ומכוונת כתפוח, היו צריכים להשכים יותר והיו משכימין מן האשמורת הראשונה שהיא שליש הלילה:

5ולא היתה קריאת הגבר מגעת. ברגלים:

6עד שהיתה עזרה מלאה מישראל המביאים קרבנותיהם להקריבם מיד אחר תמיד של שחר: