ברטנורא על התורה, דברים כב:כו
ברטנורא על התורה · Bartenura on Torah, Deuteronomy 22:26
Open in the reader →1כי כאשר יקום וכו' עד ורבותינו דרשו הרי זה בא ללמד ונמצא למד פי' מקרא זה לא הוצרך ליכתב שאם לפטור את האנוס הרי כבר אמור ולנערה לא תעשה דבר אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד כלומ' הרי רוצח נכתב כאן ללמד על נערה מאורשה ולומר מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה מאורשה תהרג ואל תעבור ונמצא למד כלומר נמצא שרוצח למד דין אחד מנערה מאורשה דמה נערה מאורשה נתן להצילה בנפשה כלומר שיש לה רשות להנצל בנפשו של רודף ולהרגו דכתיב ואין מושיע לה דשמעינן מיניה הא ישלה מושיע יושיענה בכל דרך שאתה יכול ואפי' בנפשו של רודף אף רוצח נתן להצילו בנפשו ואוקימנא כשלא יכול להנצל האחד מן אבריו של רודף כלומר להכותו באחד מאבריו אבל יכול להנצל אינו נתן להצילו בנפשו. והא דאמרינן רוצח יהרג ואל יעבור סברא הוא דאטו מאי חזית דדמך סומק דלמא דמא דחברך סומק טפי פי' שלא התירה תורה לעבור על מצוות אלא במקום שיש אבדן נפש אחת מישראל וכאן אם הוא הורג את חברו נמצא הנפש אבודה והעבירה עשויה מוטב שיהרג על ידי גוים או לסטים והעברה לא תעשה הואיל ובלא אבדת נפש אחת א"א. וא"ת דמך סומק כלומר נפשך חביב מאד לפני המקום מי יוכיח דבר זה דלמא דמא דחברך סומק טפי כלומר שמא נפש חברך חביבה לפניו יותר משלך: