ברטנורא על התורה, שמות יח:א

1וישמע יתרו מה שמועה שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. קשה מנא לו לשאול מה שמועה שמע הלא הכתוב מגיד מה ששמע. את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל וכו'. ועוד קשה מנא לו שדברים אלה שמע. י"ל שלפי שכתוב וישמע שנראה ששמע באזניו ממש ומן הדין היה לו לומר ויוגד ליתרו וכו' שהרי הוא היה יושב במדין ואי איפשר ששמע הוא באזניו ממש לכך אמר ששמע קריעת ים סוף שהלך הקול מסוף העולם ועד סופו שנבקעו כל מים שבעולם כדפי' רש"י לעיל בפסוק ויבקעו המים ומלחמת עמלק ג"כ הלך הקול ונתפרסם הדבר מסוף העולם ועד סופו שהעמיד להם משה החמה ביום המלחמה כדפי' רש"י לעיל בפסוק עד בא השמש אי נמי דריש ליה קריעת ים סוף מגזרה שוה דכתיב כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וכו' ומלחמת עמלק יליף ליה מדסמיך ליה בפר' של מעלה מזו:

2יתרו ז' שמות נקראו לו וכו'. יתר על שיתר פ' אחת בתורה ואתה תחזה לכשנתגייר וקיים מצות וכו' ונקרא חובב שחבב את התורה. קשה למה דרש רש"י אלו הג' שמות יותר מהשאר ועוד קש' מהו זה שאמר על שיתר פרשה אחת בתורה הרי גם בלעם הרשע יתר פרשה אחת בתורה ומאי רבותיה. י"ל שדרש רש"י אלו הג' שמות יתר ויתרו וחובב לפי שאלו הג' שמות נקראו לו על שם התורה בלבד כמו שפי' בכאן ולא חשש לדרוש השאר ומה שאמר שייתר פרשה אחת בתורה פי' שהיא מצוה לדורות שיהיו הדיינים יראי ה' אנשי אמת וכו' מה שאין כן בפרש' בלעם ופרעה שלא סדרו הן מצוה לדורות. ועוד י"ל שלא חשש רש"י לפרש שם רעואל לפי שהוא מובן שר"ל ריע אל וגם חבר ר"ל חבר לשכינה וגם קני ר"ל שקנה חיי העולם הבא ופוטיאל כבר דרש אותו למעלה בפרש' וארא שפטם עגלים לע"ז ולכך לא דרש עכשיו אלא אלו הג' שמות הנותרים. ומהר"ר כתב מקשין העולם שהרי בפרש' בהעלותך פי' שני שמות היו לו חובב ויתרו יתרו שייתר פרשה אחת בתורה ונ"ל דהכא פירש"י לפי פשט הפרשה שיתרו היה קודם מתן תורה וקודם מתן תורה מצינו שנקרא רעואל כדכתיב ותבאנה אל רעואל אביהן וגם יתרו דכתיב ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו וגם יתר דכתיב וישב אל יתר חותנו וגם פוטיאל דכתיב לקח לו מבנות פוטיאל ולהכי דרש להו כולהו וכיון דדריש כולהו דריש יתר שיתר פרשה אחת בתורה ויתרו לכשנתגייר הוסיפו לו אות אחת. אבל בפ' בהעלותך דריש לפי פשט הפרשה שיתרו היה אחר מתן תורה ואולי אחר מתן תורה שנתגייר לא נשארו לו אלא אלו הב' שמות שהרי לא מצינו כתוב אלא יתרו וחובב. ואחר שלא נשארו לו רק אלו השנים דריש יתרו שיתר פרשה אחת בתורה אבל קשה היאך אמר יתר שייתר פרשה אחת בתורה הרי כבר היה נקרא יתר מקודם לכן שנא' וישב אל יתר חותנו ואולי הוא על דרך ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור ועדיין אשור לא נולד כדאי' בפרק קמא דכתובות וכמו שפירשו התוספות כי משה רע"ה כשכתב את התורה כתב כן כמו שהיה בימיו. מהר"ר:

3למשה ולישראל שקול משה כנגד כל ישראל. את כל אשר עשה להן בירידת המן ובבאר וכו'. קשה למה סרס המקרא שפי' למשה ולישראל קודם שיפרש את כל אשר עשה. י"ל שעשה זה כדי לסמוך למשה ולישראל אצל מה שאמר למעלה שיתרו היה תולה הגדולה במשה ובדין היה עושה לתלות הגדולה בו שהרי היה שקול כנגד כל ישראל ואח"כ חזר לסדר המקרא ופי' את כל אשר עשה. ומהר"ר כתב נראה שאם היינו מפרשים למשה ולישראל שעשה לישראל ע"י משה הייתי מפרש כל הנסים שנעשו במצרים ובקריעת ים סוף אבל כשאנו מפרשים שקול משה כנגד כל ישראל דמשמע שגם למשה נעשו נסים והנה הנסים דמצרים לא היו צריכין למשה וגם קריעת הים משה בעצמו עשאה ולכך פי' המן שגם משה היה צריך לאכול המן וגם לבאר היה צריך לשתות וגם מלחמת עמלק נעשה ע"י יהושע ושייך ביה למשה מפני שהתפלל עליה כדכתיב מהר"ר: