ברטנורא על התורה, שמות כא:יג

1ואשר לא צדה לא ארב ולא יתכן לומר לשון הצד ציד ומנחם חברו וכו' ואם יש לחברו בא' ממחלקות של צד סוף דבר לשון ארב הוא. נ"ל כל זה האריכות שעשה רש"י לפי שאינו רוצה לפרשו מלשון צדה משום דהיינו יכולין לומר הא אם צדה כלומר שהיו אורבים אנשים אע"פ שלא נתכוון (לומר) לפלוני יהא חייב מיתה כמו צידת חיות והעופות שפעמים שמתכוין לצוד את זו וצד את זו. וזה תלוי בפלוגתא בפסוק ולא יהיה אסון כמו שנפרש לקמן ובזה הפסוק לא פליגי וכן אינו רוצה לפרש הפי' השני אשר לא צדד למצוא צד מיתה משום דהוה משמע הא מתכוין הוא להכותו ואם כן הוה שוגג קרוב למזיד ולא סגי ליה בגלות אע"פ שאינו חייב מיתה דשלש שגגות הנה שוגג גמור כגון סותר כותלו לאשפה שאין דרך בני אדם ליפנות שם לא ביום ולא בלילה ונפנה שם אפי' בלילה פטור מכלום דהוי אונס ואם סתר כותלו לאשפה שדרך בני אדם ליפנות שם בין ביום בין בלילה לא מיפטר בגלות דהוה שוגג קרוב למזיד ואם סתר כותלו לאשפה שדרך בני אדם לפנות שם בלילה ואיקרי דניפנה שם ביום זהו שוגג שחייב גלות. מהר"ר:

2והאלהים אנה לידו במה הכתוב מדבר הקב"ה מזמנן לפונדק אחד וכו'. קשה שהרי דורשו מפסוק ויפל עליו שאם הרגו דרך ירידה גולה דרך עליה אינו גולה ואיך אמר שבעלייתו נופל עליו הא אינו חייב גלות ע"י כן. י"ל דהכי קאמר עולה על הסולם ובירידתו נופל על זה דהיינו דרך ירידה. וקשה עוד על זה שהרי אמרו בסנהדרין פ' אחד דיני ממונותשאע"פ שארבע מיתות בטלו דיני ד' מיתות לא בטלו ואיך ימות זה שחייב מיתת סייף במיתה זו שהיא כעין סקילה י"ל שזה שנופל עליו היה סכין בידו והרגו בו וזה צריך לומר:

3ושמתי לך מקום אף במדבר זהו מחנה לויה. קשה מנא לו תאמר דבערי מקלט הכתוב מדבר וי"ל מדכתיב ושמתי לך דמשמע דלמשה היה מדבר והוא לא נכנס לארץ. ואם תאמר הרי משה הפריש ג' ערים בעבר הירדן הא אמרינן דלא היו קולטות עד שהובדלו הג' האחרות כדילפינן מקרא דשש ערי מקלט תהיינה ומלישנא דלך משמע במחיצתך והיינו מחנה לויה שהיא מחיצתו של משה: ו