ברטנורא על התורה, שמות כא:ז

1וכי ימכור בקטנה הכתו' מדבר או אינו אלא אפי' הביאה סימנין קשה אמאי מהדר לפרושי בגדולה וי"ל מדמקיש הכתו' עברי לעבריה ועבריה לעברי הוה אמינא מה עברי בגדולה הכתו' מדבר כדכתי' ונמכר בגנבתו דאילו קטן לאו בר עונשין הוא אף עבריה בגדולה הכתו' מדבר וקטנה נקראת קודם שתהא בת י"ב שנה גמורות ונערה משתביא ב' שערות עד ו' חדשים ולאחר מכאן נקראת בוגרת שאין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשי' בלבד כן כתב רבינו משה בר מיימון בהלכות אישות:

2לא תצא כצאת העבדים כעבדים כנעניים שיוצאין בשן ועין צריך לישב נימא דלא תצא כצאת העבדים שיוצאין בגט שיחרור כדילפינן מאו חפשה לא ניתן לה דגמרינן לה לה מאשה ונ"ל דילפינן מק"ו דיוצאה בגט שיחרור ק"ו מאשה ומה אשה שאינה יוצאה בשש ובכסף יוצאה בגט אמה עבריה שיוצאה בשש ובכסף לא כ"ש שתצא בגט שחרור נתקיים קרא בשן ועין וראשי אברים וה"ק בגט שיחרור. ואם תאמ' אדרבא נימא איפכא דנילף שהיא יוצאה בשן ועין מק"ו ותקיים קרא דלא תצא כצאת העבדים בגט שיחרור. י"ל משום דמסתברא דילפינן אשה מאשה דיוצאה בגט ולא ילפינן אשה מעבד. וילפינן הכי ומה אשה שאינה יוצאה בשש ובכסף כדכתי' ספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה יוצאה בגט אמה עבריה שיוצאה בשש ובכסף אינו דין שיוצאה בגט שחרור. מהר"ר:

3או אינו אלא לא תצא כצאת העבדים בשש וביובל קשה אמאי מהדר לפרושי בעבדים עברים מה קשה לו כשאנו מפרשין בעבדים כנענים. וי"ל משום דכתי' העבדים בה"א הידיעה דמשמע הנך העבדים דפרש"י דלעיל דעברים מיירי כדפרישנא. עוד יש לומ' דדוחק הוא לפרש דבא הכתו' לאפוקי שלא נקיש אמה עבריה לעבד כנעני דמי יימא לן דנקישנא אלא לעבדים עבריים דאינהו עבריים והיא עברייה לכך היה נראה לומ' כעבדים עבריים:

4יכול יהא עבד עברי יוצא בשן ועין צריך לישב מנא לנו לומ' דעבד עברי יוצא בשן ועין דאי מק"ו דעבד כנעני דאינו יוצא בשש וביובל יצא בשן ועין עבד עברי לא כ"ש איכא למימר אמה עבריה יוכיח שיוצאה בשש וביובל ואינה יוצאה בשן ועין אף אני אביא עבד עברי שאעפ"י שיוצא בשש וביובל אינו יוצא בשן ועין. וי"ל דלפחות נילף הנרצע שיוצא בשן ועין מק"ו דעבד כנעני שאינו יוצא ביובל ומיתת אדון ויוצא בשן ועין עבד עברי הנרצע שיוצא ביובל ומיתת אדון לא כ"ש שיוצא בשן ועין והשתא ליכא למימר אמה עבריה תוכיח שהרי אינה יוצאה במיתת האדון. מהר"ר: