ברטנורא על התורה, בראשית כו:ח
ברטנורא על התורה · Bartenura on Torah, Genesis 26:8
Open in the reader →1וישקף אבימלך ראהו משמש מטתו. קשה מנא לו. י"ל דגמיר ליה מדכתיב והנה יצחק מצחק והוא לשון ערוה כד"א לצחק בי. וקשה דאם כן היה לו לתפוש מלת מצחק ושם היה ראוי לומ' וראהו משמש מטתו ומה לו לומ' דבר זה על מלת וישקף. י"ל דרש"י אתא לטעמיה שפי' בכמה מקומות כל השקפה שבמקר' לרעה ואולי תתמה כאן מאי רעה איכא לכך הקדים רש"י ואמ' גם בכאן יש רעה שראהו משמש מטתו וזהו לשון וראהו בוי"ו יתירה כלומר ואל תתמה ללשון וישקף שהרי ראהו משמש מטתו וקשה איך היה יצחק משמש מטתו ביום. י"ל שכך אמ' חכמים תלמיד חכם מאפיל בטליתו ומשמש. ועוד קשה איך היה משמש מטתו בשני רעבון. וי"ל כדאמרי' חשוכי בנים משמשין מטותיהן בשנת רעבון ואעפ"י שהיו לו יעקב ועשו מ"מ הוה ליה מחשוכי בנים הואיל ולא היה לו בת נקבה ואליבא דמאן דאמ' זכר ונקבה במסכת יבמות ומהר"ר כתב שאל השואל מנא ליה הא ואי משום מצחק היה לו להזכיר והנה יצחק מצחק ראהו משמש מטתו ונ"ל דדייק ליה מוישקף אבימלך בעד החלון ר"ל חלונו של יצחק שהשקיף שהיה סוגר חלונו והבין כי היה רוצה לשמש מטתו כי חלילה שהיה משמש במקום שיוכלו לראותו משם: