ברטנורא על התורה, ויקרא יא:מז
ברטנורא על התורה · Bartenura on Torah, Leviticus 11:47
Open in the reader →1ובין החיה הנאכלת צריך לומ' בין צבי לערוד הרי כבר מפורשין הן וכו' זהו לשון הרשב"א בתשובות שאלות שלו. שאלה לבאר מה שכתב רש"י בפירוש התורה בסוף סדר שמיני בין שנולד לה סימני טריפה וכשרה בין נולדה לה סימני טריפה ופסולה. תשובה מה שכתב רש"י ז"ל ברייתא היא שנויה בת"כ וכך היא שנויה להבדיל בין הטמא ובין הטהור בין פרה לחמור אין צריך לומ' כי הרי הן מפורשין ועומדים אלא להבדיל בין הטמא לך לטהור לך בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו וכמה בין חציו לרובו כחוט השערה כלומ' שלא אמרה תורה כאן להבדיל בין הבהמות הטהורות כפרה וכשב ועז לטמאה כחמור וסוס וכיוצא בו אלא במינין טהורים ממש דבר להבדיל ביניהן לפי המקרים שיארעו להם בין נשחט חציו של סימן לנשחט רובו שאם לא נשחט אלא חציו הרי היא טמאה לך ואם נשחט רובו הרי היא טהורה לך ורובו הוא כחוט השערה יותר מחציו ואח"כ חזר ופירש מה שכתו' ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל שגם זה לא במינין האסורין והמותרים קאמ' שאף הן מפורשין ועומדין אלא להבדיל ביניהן לפי המקרים שיארעו להם ומה הן המקרים מקרה טרפיות שיש מהן אסורים ויש מהן מותרין כיצד ניקב קרום של מוח העליון לבדו כשירה שעדיין היא חיה ואם ניקבו שניהם פסולה שאינה חיה כדקימא לן טרפה אינה חייה ויש טרפות שאנו רואים שמתה מחמתם ואפי' הכי כשרה כמו שאמ' והא חזינן דמתי בכולייא וקטילי גמירי דאי מבדרו לה סמא חיי. ולפי' אמר לדקדק ולהבדיל בין הטרפות שיש להם תקנה בברור סמנין וכיוצא בזה זהו פירושו אין בו ספק. ולדעת תנא דבי ר' ישמעאל סבירא ליה דטריפה חייה אלא שי"ח תרפות נאמרו לו למשה בסיני כל שכן שפירושם שפיר והכי קאמ' בין החיה הנאכלת ובין מי שהיא חיה כמוה אשר לא תאכל. ואיני רואה ספק אתכם בזה מפני מה שאמ' בין שנולדו בה סימני טריפה וכשרה ואינו עניין שתהיו צריכין לעמוד עליהם אם תטרף בהם וגדולה מזו אמרו רבא שרא טריפה וזבין מינה ואם היתה טריפה היאך התירה אלא הכי קאמ' רבא שרא בהמה שהיתה ספק טרפה ובלשון אחר מפורש יותר והיא שנויה בתנא דבי ר' ישמעאל ומייתי לה בריש פרק אלו טרפות דאמ' התם למאן דאמ' טרפה חיה מנא לן כלומ' הטרפות האסורות מנא לן נפקא ליה מדר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל בין חיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו י"ח טרפות שנאמרו למשה בסיני כלו' אע"ג שבאלו ובאלו אפשר להיות הפרש ביניהן אלו לאסור ואלו להיתר כמו שנצטווה משה ונאמר לו בסיני וזה מפורש ודבר ברור הוא עכ"ל. מהר"ר:
2אלהי צורי חזקת ימיני
3בסדר ויהי ביום השמיני
4ואת שם קדשך תודיע
5בפרשת אשה כי תזריע