ברטנורא על התורה, ויקרא יד:מד
ברטנורא על התורה · Bartenura on Torah, Leviticus 14:44
Open in the reader →1ובא הכהן וראה והנה פשה יכול לא יהא החוזר טמא אלא א"כ פשה נאמר צרעת ממארת וכו' א"כ מה ת"ל והנה פשה אין כאן מקומו של מקרא זה אלא ונתץ את הבית היה לו לכתוב וכו' נראה לישבו למה כתבו כאן שבא להשמיענו דזו היא שיבה זו היא ביאה לכך סמכו למקרא דואם ישוב. והואיל דזו היא שיבה זו היא ביאה ילפינן ליה מושב הכהן ביום השביעי דמה להלן חולץ וקוצה וטח אף כאן חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ומניין שאם עמד בזה ובזה פיר' בראשון ובשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ת"ל ובא. ואם בא יבא במה הוא מדבר אם בפושה בראשון הרי כבר אמור וכו' צריך לישב במה צריך לדבר בפושה בראשון הרי כתיב ואם בא יבא הכהן והנה לא פשה. ואם נפרש שר"ל בפישיון הראשון ועל זה אמ' הכתו' ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה וצוה הכהן וחלצו וכו' ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה זה אינו יכול להיות שהרי כתי' אחרי הטוח ובשבוע ראשון עדיין לא חלץ וקצה וטח. ונראה דצ"ל דהכי קאמ' ואם בא יבא בראשון וראה והנה לא פשה חולץ וקוצה וטח ואחרי הטוח אם לא חזר וטהר את הבית והא דכתי' חולץ וקוצה וטח בפושה בראשון לאו למידק מיניה הא לא פשה אינו חולץ וקוצה וטח אלא לאשמועינן דכי פשה לא בעי נתיצה דהוה ס"ד דפישיון הוי כחזרה. ועל זה קאמ' דאינו יכול להיות שהרי דינו של עומד בראשון כבר אמור שהרי כתיב ובא הכהן וראה והנה פשה ואוקימנא שבא ללמד בעומד בראשון ובא בסוף שבוע שני ומצאו שפשה משמע שכשעמד בראשון לא חלץ וקצה וטח שאם כן לא היה לו לכתוב והנה פשה רק והנה שב ואח"כ אמ' ואם בפושה בשני הרי כבר אמור הכי קאמ' ואם בא ללמד על הפושה בשני והכי קאמ' קרא ואם בא יבא בשני וראה והנה לא פשה או אחרי הטוח בראשון ראה שלא חזר וטהר את הבית הא הפושה בשני אינו טהור. ועל זה אמר הרי כבר אמר דין הפשיון בשני כדאמרינן מדכתיב ובא הכהן וראה והנה פשה. ועל כן צריך לומ' שהוא בא ללמד על העומד בראשון ובשני לומ' שחולץ וקוצה וטח אמנם הרמב"ן פי' והנה לא פשה ר"ל לא צמח כלומ' לא חזר ולפי פירושו נוכל לפרש דהכי קאמ' אם בפושה בראשון וחלץ וקצה וטח ובא וראה בסוף שבוע שני שלא פשה ר"ל שלא חזר אחרי הטוח וטהר את הבית וכו' הרי כבר אמור שהרי כתי' ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ וכו' נתץ את הבית וכו' משמע הא אם לא ישוב טהור ואם בפושה בשני כלומר אם פשה בשני וחלץ וקצה וטח ובא בסוף שלישי וראה והנה לא חזר וטהר את הבית הרי כבר דלא עדיף משבוע ראשון דאית מיניה דהא גמרינן ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע דהיינו בסוף שבוע שני מושב הכהן דהיינו בסוף שבוע ראשון וזו היא שיבה זו היא ביאה מהר"ר: