ברטנורא על התורה, ויקרא כה:א
ברטנורא על התורה · Bartenura on Torah, Leviticus 25:1
Open in the reader →1בהר סיני מה ענין שמיטה להר סיני וכו' אלא מה שמטה נאמרו וכו' עד וחזרו ונשנו בערבות מואב נ"ל שלמדנו ששאר הדברות נאמרו בסיני באם אינו ענין ודרשינן הכי דאם אינו עניין לשמיטה לומר שנאמרו כללותיה ודקדוקיה בסיני שהרי מדחזינן דלא נשנית בערבות מואב ש"מ שנאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני שהרי כל המצות נאמרו או בהר סיני או בערבות מואב. תנהו ענין לשאר המצות שאעפ"י שמצינו שנשנו בערבות מואב בסיני נאמר כללותיהו ודקדוקיהן. ואי קשיא לך א"כ למה נשנו בשביל דברים שנתחדשו בהם. עוד נוכל לומר שכל המצות נאמרו כללותיהן ודקדוקיהו מסיני מדינא שכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד יצא ולא ללמד על עצמו בלבד יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא והכי קאמר שמטת קרקעות בכלל היתה כשכלל בסוף הספר אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני. ולמה יצא מן הכלל ופרט לה עליה בפני עצמה וכתב בה בהר סיני ללמד שנאמרו כללותיה ופרטותיה בסיני ולא ללמד על עצמו בלבד יצא אלא ללמד על הכלל שכל שאר המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן מסיני ואין להקשות שהרי נשנית דכתיב בפרשת ראה מקץ שבע שנים תעשה שמיטה משום דסבירא לן כרבנן שחולקים על ר' בפרק השולח דסבירא דבשמטות כספים בלבד דבר הכתוב ולא כר' דסבר דבשתי שמיטות הכתוב מדבר חדא שמיטת קרקע וחדא שמיטת כספים: