ברטנורא על התורה, ויקרא ז:כ
ברטנורא על התורה · Bartenura on Torah, Leviticus 7:20
Open in the reader →1וטומאתו עליו בטומאת הגוף הכתוב מדבר וכו'. נראה דיליף ביה ג"ש מטומאתו טומאתו דכתיב בפרשת ויקרא או כי יגע בטומאת אדם לכל טומאתו ואזהרת טמא שאכל את הטהור אינה מפורשת בתורה אלא חכמים למדוה בג"ש פירו' כר' יוחנן דאמר ר' יוחנן תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו ממטמא מקדש כתיב הכא והנפש אשר תאכל בשר וטומאתו עליו וכתיב התם במטמא מקדש בפ' זאת חקת טמא יהיה עוד טומאתו בו מה להלן הזהיר הכתוב בפ' נשא ולא יטמאו את מחניהם אף כאן הזהיר אמנם ריש לקיש דריש ליה מבכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא קדש לא תגע דהיינו לאכילה דדומיא ואל המקדש לא תבא דהוי דבר שיש בו נטילת נשמה וכו' כדאיתא בפרק הערל והא דלא יליף אזהרת טמא שאכל את הטהור מהנהו קראי דכתיבי בפ' אמור משום דכולה ההיא פרש' מיירי בתרומה.. מהר"ר:
2שלש כריתות באוכלי קדשים בטומאת הגוף ודרשום רז"ל בשבועות אחת לכלל ואחת לפרט וכו'. פי' דכתיב בפ' אמור איש אשר יקרב אל הקדשים וטומאתו עליו דמשמע לכל הקדשים והיינו כלל ובפרשה זו כתיב ואכל זבח השלמים דמשמע שלמים דווקא ותו לא והיינו פרט מה שלמים קדשי מזבחי יצאו קדשי בדק הבית שאין חייבין כרת על טומאתן והכרת השלישי בא ללמד על טומאה הכתוב בסדר ויקרא גבי קרבן עולה ויורד שנא' שם או כי יגע בטומאת אדם או בכל שקץ טמא וכו' ולא פי' אחריה כלום שלא נאמר אלא בטומאת מקדש וקדשיו וכאלו כתב אח"כ ואכל מבשר הקדשים: