בבא קמא קז.

1עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן וְכִי כְּתִיב כִּי הוּא זֶה אַמִּלְוָה הוּא דִּכְתִיב וּמַאי שְׁנָא מִלְוָה

2כִּדְרַבָּה דְּאָמַר רַבָּה מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה מוֹדֶה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה יִשָּׁבַע חֲזָקָה אֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ וְהַאי בְּכוּלֵּי[הּ] בָּעֵי דְּנִכְפְּרֵיהּ וְהַאי דְּלָא כַּפְרֵיהּ מִשּׁוּם דְּאֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו

3וּבְכוּלֵּי[הּ] בָּעֵי דְּלוֹדֵי לֵיהּ וְהַאי דִּכְפַר לֵיהּ בְּמִקְצָת סָבַר אִי מוֹדֵינָא לֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ תָּבַע לִי בְּכוּלֵּיהּ אֶישְׁתְּמֵיט לֵי[הּ] מִיהָא הַשְׁתָּא אַדְּהָווּ לִי זוּזֵי וּפָרַעְנָא הִלְכָּךְ רְמָא רַחֲמָנָא שְׁבוּעָה עִילָּוֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלוֹדֵי לֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ

4וְגַבֵּי מִלְוָה הוּא דְּאִיכָּא לְמֵימַר הָכִי אֲבָל גַּבֵּי פִּקָּדוֹן מֵעִיז וּמֵעִיז

5תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין