באר הגולה, באר א ד

1אמנם לענין שכרן על שמירתן , בפרק עושין פסין (עירובין כא:) "חדשים וגם ישנים דודי צפנתי לך" (שיה"ש ז, יד), אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי, וקיימתים, עד כאן. וביאור ענין זה, כי כנסת ישראל מתפארים יותר בגזירות שגזרו על עצמן, והם גזירות דרבנן, שעשו זה לעצמם בלא גזירת המקום עליהם, כמו שיתבאר דבר זה . ודבר זה מורה על קדושת עצמם מה שעושים זה בלי הכרח , ומורה על העבודה מאהבה, שהעובד מיראה אינו מוסיף על העבודה אחר שהוא אינו מחויב בדבר, אבל מי שמוסיף על העבודה הוא מורה על שהוא עובד מאהבה . ולפיכך אומרים "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך", כי שם "דודי" בא על האהבה, כמו "טובים דודיך" (שיה"ש א, ב) . רוצה לומר, כי מצות החדשים, שהם מצות דרבנן, מורה על שהם עובדים מאהבה. והקדים החדשים , שהם גזירות דרבנן, על הישנים , למעלתן, שהם מורים על אהבה גמורה .

2ובפרק מי שמתו * (ברכות כ:) דרש רבי עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרב אסי , אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, כתיב בתורתך (דברים י, יז) "אשר לא ישא פנים", והלא אתה נושא פנים לישראל, כדכתיב (במדבר ו, כו) "ישא ה' פניו* אליך". אמר להם, וכי לא אשא להם פנים, שכתבתי בתורתי (דברים ח, י) "ואכלת ושבעת וברכת", והם דקדקו על עצמן עד כזית ועד כביצה . ולכך אין ראוי שיהיה נוהג עמהם בדין, רק לפנים משורת הדין, כפי מה שישראל דביקים* בו יתברך במדה שהיא לפנים משורת הדין . וכך השם יתברך נוהג עם ישראל במדה זאת .

3ובפרק ב' דיבמות (כ.), אמר אביי, כל המקיים דברי חכמים נקרא 'קדוש' . אמר ליה רבא, ומי שאינו מקיים דברי דרבנן 'קדוש' הוא דלא מיקרי, הא 'רשע' לא מקרי . אלא אמר רבא, קדש עצמך במותר לך . וביאור ענין זה, כי מצות דרבנן הם פרישה מן החטא, שהוא עצמו פורש מן החטא לגמרי, שהרי השם יתברך לא גזר עליו. וכאשר פירש בעצמו, כמו שהם מצות דרבנן, זה הוא קדושה אליו. כי כל קדוש נבדל מן הדבר שאינו קדוש , וזה שמקבל עליו מצות שאינם מן התורה נקרא 'קדוש' . ומקשה רבא, הרי לפי זה משמע מי שאינו מקיים מילי דרבנן לא נקרא 'קדוש', אבל 'רשע' לא מקרי. הרי מי שאינו מקיים מילי דרבנן יקרא 'רשע' גם כן, כי מצות דרבנן מחויבים על האדם, שהרי אמרה תורה (דברים יז, יא) "לא תסור וגו'" . אף כי אמרנו לך למעלה כי מצות דרבנן מורים על עבודת השם יתברך מאהבה , היינו עצם קבלתם כאשר גזרו חכמים המצוה, אבל אחר שכבר גזרו, מי שעובר על מצותן בודאי הוא רשע . ועוד, כי לכלל ישראל אשר הם מקבלים עליהם גזירת חכמים, בודאי קבלתם מאהבה. אבל אל היחיד שעובר מצות דרבנן, נקרא זה 'רשע' . ומה שאמר "והייתם קדושים" , שיקדש עצמו במותר לו. וזה כמה דברים שלא גזרו חכמים, והם פרישות של קדושה, ועל זה אמרה התורה שיקדש האדם עצמו בפרישות ובקדושה יתירה. אבל העובר על דברי חכמים נקרא 'רשע' . וכאשר תבין אלו דברים, תדע גודל מעלתן ושכרן .