באר הגולה, באר א ה

1ובפרק קמא דחגיגה (ג:), "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד" (קהלת יב, יא). למה נמשלו דברי חכמים לדרבונות , לומר לך מה דרבון מכוון את הפרה לתלמיה , אף דברי תורה מכוונים את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים . אי מה דרבון זה מטלטל, אף דברי תורה מטלטלים , תלמוד לומר "וכמסמרות נטועים". אי מה מסמר זה חסר ולא יתיר, אף דברי תורה חסירים ולא יתירים, תלמוד לומר "נטועים", מה נטוע זה פרה ורבה, אף דברי תורה פרים ורבים . "בעלי אסופות" אלו תלמידי חכמים, שיושבים אסופות [אסופות] ועוסקין בתורה. הללו מטמאין הללו מטהרין, הללו אוסרין הללו מתירין, הללו פוסלין הללו מכשירין . ואם תאמר האיך אני לומד תורה מעתה, תלמוד לומר "נתנו מרועה אחד", אל אחד נתנם , פרנס אחד אמרם* , מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, שנאמר (שמות כ, א) "וידבר ה' את כל הדברים האלה לאמר", עד כאן.

2באו לפרש כאשר חכמים מפרשים התורה ומחלוקתם, לא* יחשוב אף כאשר פרשו את התורה, אין דבריהם מוכרחים להיות כך, ואפשר לשנות . רק דבריהם מוכרחים, ואין לזוז אותן . וכן כל שאר הדברים כאשר חכמים פירשו את התורה, כמו שאמר . ויש לפרש גם כן, כי במאמר הזה באו לבאר* לך מעלת דברי חכמים בעצמם . כי הם נמשלים לדרבן, כי הדרבן הזה הוא מיישר את הפרה לתלמיה עד שהולכת בשווי . וכך דברי חכמים מיישרין את האדם לדרך השווי, ובו החיים . ואף כי דת הנימוסית שהניחו בני אדם לקיים קבוץ בני אדם יחד , גם היא מיישרת את בני אדם, שאין איש את* רעהו חיים בלעהו* , ויש לחשוב כי דברי חכמים הם גם כך, שאינם רק כמו דת הנמוסית, כדי לקיים הקבוץ של בני אדם בלבד, ואפשר שיהיה מתקן הקבוץ באופן אחר. ועל זה אמר 'אי מה דרבון מטולטל, אף דברי תורה הם מטולטלים', כלומר שלא תאמר שאין דברי תורה מוכרחים להיות באופן זה דוקא, והם כמו דת הנימוסית, שאינו לפי השכל, רק לשמור הקבוץ, ואפשר שיהיה באופן אחר גם כן, ויהיו שומרים הקבוץ גם כן, ואם כן יהיו דברי חכמים מטולטלים ממקום למקום, כאשר אפשר לשנותן לענין אחר, ויהיו גם כן טובים לאדם. ועל זה אמר כי דברי תורה הם כמסמרות נטועים, שהמסמר תקוע במקומו בחוזק*, כך הם דברי תורה . שמפני שהם לפי השכל, והשכל מחייב אותם , הם חזקים , ואין מזיז אותם ממקומם .

3ועוד יש לפרש מה שאמר כי דברי תורה אינם מטולטלים, רוצה לומר כי על ידי דברי תורה האדם יש לו* דביקות בעליונים , אשר אם כל הרוחות באות אין מזיזים אותו ממקומו, כדכתיב (תהלים א, ב-ג) "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים". וזה שאמר שהם כמסמרות נטועים .

4ואמר דברי תורה פרים ורבים, כי התורה היא הברכה העליונה , וכדכתיב בקרא (תהלים א, ג) "אשר פריו יתן בעתו וכל אשר יעשה יצליח" . ואמרו בשביל זה (ע"ז יט:) כל העוסק בדברי תורה נכסיו מצליחים . ג' דברים זכר כאן; האחד, שדברי תורה מכוונים את האדם מדרכי מיתה לדרכי חיים. השני, שהם כמסמרות נטועים, ואינם מטולטלים. השלישי, שהם פרים ורבים. והבן אלו שלשה דברים שזכר על התורה, והם ידועים למבינים .

5ובזה רמז גם כן כי על ידי התורה קונה החיים הנצחיים, כמו שאמר כי דברי תורה מכוונים האדם מדרכי מיתה לדרכי חיים . ושלא תאמר אף שהתורה היא עומדת נצחית ויש בה החיים, מכל מקום יש לה השתנות במה, ועל זה אמר שאין דברי תורה מטולטלים כלל, רק הם עומדים קיימים . ושלא תאמר אם כן אין להם שנוי כלל, ואין דברי תורה פרים ורבים, רק נשארים כמו שהוא, ועל זה אמר כי דברי תורה פרים ורבים מצד הברכה שיש בה .

6ואמר בעלי אסופות . פירוש, כי אי אפשר שיהיה דעת החכמים על דרך אחד , ואי אפשר שלא יהיה חלוק ביניהם כפי מה שהם מחולקים בשכלם. כי כל דבר ודבר, אי אפשר שלא יהיה* בחינה יותר מאחת לדבר אחד . שאף אם הדבר טמא, אי אפשר שלא יהיה לו צד בחינה אל טהרה של מה . וכן אם הדבר טהור, אי אפשר שלא יהיה לו בחינה מה של טומאה . ובני אדם מחולקים בשכל, ואי אפשר שיהיו כל שכל* בני אדם על דרך אחד, כמו שיתבאר . ולכך כל אחד ואחד מקבל בחינה אחת כפי חלוק שכלם* . ועל זה קראם 'בעלי אסופות', רוצה לומר שיושבים אסופות ועוסקים בתורה, שאף שהם מחולקים בשכלם, מכל מקום הם מתאספים יחד. וכאשר הם מתאספים יש בהם כל הדעות המחולקות .

7ואמר שמא תאמר אם כן האיך אני לומד תורה מעתה, על זה אמר (קהלת יב, יא) "כלם נתנו מרועה אחד". אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים. וביאור זה, כי השם יתברך כאשר נתן תורה לישראל, נתן כל דבר ודבר בתורה כפי מה שהוא . ואמר שדין זה יש בו בחינה לזכות, ויש בו בחינה לחובה. ודין של איסור והיתר, יש בדין זה בחינה להיתר, ויש כאן בחינה לאסור. וכן כשר ופסול, יש בחינה אחת הפך האחרת. כמו שבעולם נמצא דבר מורכב מהפכים . ותוכל לומר על העץ שהוא מתיחס אל יסוד המים, וכן הוא האמת שיש בו מן המים. ותוכל לומר שיש בו מן יסוד האויר, וכן הוא האמת שיש בו יסוד האויר . ולא תמצא דבר פשוט לגמרי . וכן בתורה, אין דבר אחד טמא לגמרי שלא יהיה בו צד טהרה, ויש בו צד טומאה גם כן. וכאשר אחד למד על דבר אחד טהור, ונתן טעמו ושכלו לטהרה, הרי אמר בחינה אחת כפי מה שהוא. והאומר טמא, ואמר טעמו, זה אמר גם כן בחינה אחת .

8והיינו דאמר שכולם הם מפי אדון המעשים. ולמה הוצרך לומר כאן 'מפי אדון כל המעשים', ומה ענינו לכאן. אלא רוצה לומר כמו שהשם יתברך אדון כל המעשים, וממנו נמצא עולם המורכב שיש בו דברים מתחלפים, ויש אחד הפך השני . וכך הוא דבר זה, שכל דבר יש לו בחינות מתחלפות, שאין העולם פשוט שלא יהיה בו חילוף בחינות . אם כן המטמא והמטהר, זה למד תורה כמו השני, כי לכל אחד ואחד יש לו בחינה בפני עצמו, והשם יתברך ברא את הכל, והוא ברא הדבר שיש בו שתי בחינות. רק לענין הלכה למעשה אין ספק שהאחד יותר עיקר מן השני. כמעשה ה', אף כי הדבר הוא מורכב, מכל מקום אין זה כמו זה, רק האחד יותר עיקר . שהרי העץ שהוא מורכב מארבעה יסודות , העיקר שגובר בו הוא יסוד הרוח, כמו שידוע . וכן אף שיש לדבר אחד בחינות מתחלפות, כולם נתנו מן השם יתברך, רק כי אחד מהם יותר עיקר, והוא מכריע, והוא הלכה. מכל מקום אל תאמר כי דבר שאינו עיקר אינו נחשב כלום, זה אינו, כי השומע כל הדעות הרי השיג הדבר כפי מה שיש לדבר בחינות מתחלפות, והרי למד תורה כפי מה שהוא הדבר, שיש לו בחינות מתחלפות. רק לענין הלכה אחד מכריע על השני .